גרב 25

מקורן של חולצות הטי בשלהי המאה ה-19. החולצות נוצרו מחציית הפיג'מה (ה-union suit) שהייתה מקובלת אז לשני חלקי לבוש - חלק עליון וחלק כפפה. בשלהי המאה ה-19 החלו פועלים, בעיקר כורים ואנשים העובדים במפעלים חמים, ללבוש חולצות T בשל נוחותן בסביבות עבודה חמות. החולצות הפכו פופולריות בארצות הברית לאחר שהן נופקו על ידי צי ארצות הברית למלחי הצי במהלך מלחמת ספרד-ארצות הברית. המלחים לבשו את החולצות כגופיות מתחת למדיהם, אולם בשל האקלים החם באזורים בהם התרחשה המלחמה נהגו המלחים להוריד את חולצות המדים ולהישאר עם גופיות הטי בלבד. בשל העובדה שמדובר בחולצות נוחות, זולות וקלות בניקוי הפכו חולצות הטי במהרה לבגד מקובל בקרב הפועלים באירופה ובארצות הברית, וזמן קצר לאחר מכן הפכו לבגד מקובל בקרב בני המעמדות הנמוכים, ובני נוער מכל המעמדות. תקופת השפל הכלכלי הגדול הגבירה את הפופולריות של החולצה הזולה. לאחר מלחמת העולם השנייה נהגו לוחמים רבים אשר לבשו את החולצות כחלק ממדיהם, להמשיך וללבוש את החולצות בלא המדים, ותוך זמן קצר הפכה החולצה ללבוש אופנתי. מעמדן של חולצות הטי כלבוש אופנתי התקבע בעקבות לבושו של מרלון ברנדו בסרט חשמלית ושמה תשוקה משנת 1951.